נופי חבל יתיר בסכנה

נופי חבל יתיר על כוונות הנדל"ן.
נופי חבל יתיר על כוונות הנדל"ן.
נלבישך שלמת בטון ומלט… בשנים האחרונות אושרו לבניה באזור זה יותר מ- 6,300 יחידות דיור בשלושה מוקדים: כרמית חירן ויתיר. תוכניות הפיתוח אשר אושרו בועדה המחוזית ברוב דחוק, תאפשר את הקמתו של אזור פרברי חדש צפונית לבאר-שבע.

מי מאתנו תושבי הנגב אינו מתפעל מיופיו ויחודו של חבל דרום הר-חברון. יער יתיר,מדרונות משופעים, אתרים ארכיאולוגיים ערש תרבותנו ואתרים היסטוריים.י ותר מכל, מיוחד אזור זה במגוון מיני הצומח שיש בו. ברצועה צרה של כ-15 ק"מ מתקיים מפגש נדיר בין מספר אזורי צמחיה המאופיין במגוון מינים רחב וברגישות גבוה. יחודו האקולוגי של האזור שכנע את המתכננים ליעד את השטח לשימור ,לנופש בחיק הטבע ולישובים כפריים קטנים .

בשנים האחרונות אושרו לבניה באזור זה יותר מ- 6,300 יחידות דיור בשלושה מוקדים: כרמית חירן ויתיר. תוכניות הפיתוח אשר אושרו בועדה המחוזית ברוב דחוק, תאפשר את הקמתו של אזור פרברי חדש צפונית לבאר-שבע.

לא כל חבל צריך לקשור

לאחרונה החליט שר הפנים, בניגוד להחלטת הועדה לשינוי גבולות, לחבר בין הישובים המתוכננים: חירן, כרמית ויתיר ולצרפם לרשות מוניציפלית אחת, מיתר. החלטה אשר לדעתנו תיגרור זחילתו של השטח הבנוי אל עבר השטחים הפתוחים הייחודיים המצויים בדרום הר חברון ותפגע בהם פגיעה בלתי הפיכה וזאת מאחר והישובים מצויים בטווח של עד 15 ק"מ זה מזה. חיבור מלאכותי עם רשות מקומית עירונית, עלול ליצור פוטנציאל להקמת עיר מתחרה בבאר שבע ובערד הסובלות מתדמית ירודה ו"מבריחת" אוכלוסיות חזקות ליישובי הלווין הקיימים: עומר, להבים ומיתר.
החלטת שר הפנים מבטלת את כל ההחלטות התכנוניות הקודמות ומאפשרת את יצירתה של עיר נוספת בנגב אשר תאפיל על באר-שבע,ערד ושאר הישובים העירוניים הקיימים.

על פי מחקרים אשר נעשו בארץ ובעולם עולה, כי פיתוחם של ערי לווין מעודד מעבר של אכלוסיה חזקה מהערים. תופעה זו גורמת באופן מידי לפגיעה במוסדות החינוך,התרבות ולהזנחת התשתיות בעיר האם.
קיומה של ב"ש כמטרופולין חזק בדרום הארץ, מחייב מחשבה זהירה בתכנונם של אזורים פרברים, מה שלהערכתנו לא נעשה במקרה זה.

פיתוח בר קיימא-פתרון לטווח רחוק.

אם ברצוננו לשמור על ערכי הטבע, הנוף והמורשת שיש לחבל יתיר ולנגב בכלל, יש ליזום תכנית כוללת בעלת מעמד סטטוטורי (תמ"מ תוכנית מתאר מחוזית). תוכנית זו צריכה לכלול את כל המשתנים החברתיים, הכלכליים והסביבתיים המשפיעים ומושפעים מהסביבה והשפעתם עליה. בתכנית זו יש לבחון את כלל ההיבטים מתוך שיקולים מקצועיים ולא על פי הלחצים המופעלים על ידי גורמים בעלי השפעה.
הענות לכל תכנית פרטנית, תעודד המשך היוזמות בלא תוכנית כוללת לחבל, דבר שיצור לא רק לחץ על הסביבה, אלה גם יוביל לפגיעה בכל התפקוד המרחבי החברתי והכלכלי.
את פיתוח האזור יש למקד לעיר באר שבע ולישובים הקיימים, הדבר תואם את יעדי התכנון הלאומי.

ככלל, ישובים חדשים בנגב, בלא ראיה כוללת, נוגדת את מדיניות התכנון אשר התגבשה במשך השנים האחרונות. אין ספק כי יש ליישב את הנגב, אך לפני הקמת ישובים חדשים, יש לערוך "בדק בית" בישובים הקיימים, קיבוצים, מושבים, עיירות וערים. כל יישובי הנגב, משוועים לתושבים ולתקציבים לטיפול בתשתיות מיושנות.
מעיון בדו"ח נתוני האוכלוסייה בנגב לשנת 2004, עולה, כי רוב הישובים הקטנים עד 100 משפחות מצויים במקומות בהם מתכננים ישובים קהילתיים נוספים לדוגמא הישוב הר עמשא המונה 37 תושבים ובסביבתו מתוכנים הישובים יתיר חירן ועירא בלא להתייחס לתשתיות הקיימות, יש בכך בזבוז משווע של כספי ציבור, של שטחים פתוחים ותשתיות. יש ליישב על מנת לעבות תחילה את הישובים הקיימים.

האם אנו מוכנים לוותר על ערכי טבע,נוף ומורשת?

חבל יתיר נמצא על הגבול שבין צומח הים תיכוני לבין צומח מדברי. אופי הצמחייה משתנה מצפון האזור לדרומו באופן הדרגתי, בהתאם לכמות המשקעים,סוג הקרקע ועם הירידה הטופוגרפית בגובה. החבל מאופיין במספר רב של בתי גידול ביניהם:
שלוחות ומדרונות, עמקים, מישורי לס, מצוקי צור ועוד, תנאים ייחודיים אלו מגדילים את מגוון המינים אשר ישנן באזור ומוסיפים לערכו הביולוגי.
הצומח האופייני לאזור הוא בתות ספר ים-תיכוניות בעלות כיסוי צומח רב בחלקו הצפוני אשר הולך ומדלדל בחלקו הדרומי. בחלקו הדרומי של החבל שולטת הצמחייה הערבתית –אירנו טורנית. בשטח החבל עשרות רבות מיני צומח מהנדירים ביותר בישראל ,מינים מוגנים ואנדמיים לישראל ולמזרח- התיכון.

ערכו הזאולוגי של החבל אף הוא אינו יסולא בפז.

עשרות רבות של מיני ציפורים מקננות בשטח החבל ,באזורי היערות ובאזורי הבתות.
נתון זה התאפשר הודות לפסיפס הנופי המגוון המאפיין תא שטח זה.
אל האזור היגרו מינים רבים של ציפורים מהאזור הים התיכוני בעקבות התפשטות הייעור וההתיישבות.שטחי הבתות המאופיינים בצמחיה טבעית מהווים את בית גידולם של הציפורים בעלי התפוצה המקומית והמקוטעת,ממוצע ים תיכוני או מדברי.

גודלן של שטחים אלו היינו קריטי לקיומם של מינים רבים של ציפורים הנמצאות בסכנת הכחדה, בניהם ניתן למצוא את: העיט הזהוב,בז-אדום,יונת סלעים,פפיון ההרים ועוד.
בנוסף, שטחי הבתה מהווים את הגבול המערבי של בתות הספר של מדבר יהודה ומתפקדים כהמשך זאו-גאוגרפי התומך במיני ציפורים רבים ובשאר בעלי החיים באזור.

מורשת האדם פזורה בכל שטחי החבל ב-550 מאתרים המתוארכים מלפני 1,000,000 שנים ועד התקופה הערבית.
ההתיישבות בחבל ידעה עליות ומורדות ונקשרה בגורמים רבים בינהם:
אקלים,שלטון מרכזי וטכנולוגיות השקיה.
מבין האתרים המוכרים ניתן לציין את תל-שוקת, תל-עירא, חורבת חור, חורבת יתיר ועוד.
גידולי הצאן והחקלאות היו מקור הכנסה עקרי ליושבי החבל. ניתן רק לדמיין את רועי צאנו של דויד המלך מהלכים עם עדריו בשיפולי הגבעות בעברם בסמוך לערי הלוויים אשתמוע ויתיר הממוקמות בצפון החבל.
אתרים ידועים כגון חורבת ענים וסוסיה, אתרי התיישבות יהודיים מובהקים מסוף בית שני, מערות המסתור אשר מהווים עדות לעצמתו ולהיקפו של מרד בר-כוכבא כל זאת ועוד מדגישים את החשיבות הלאומית בשימורו של חבל זה כאזור תיירות המאופיין בהתיישבות כפרית מבוקרת.

דברי סיכום :
חבל יתיר ממוקם בצומת מסדרונות אקולוגי הארצי, צפון-דרום ומזרח-מערב.
מטרת המסדרונות האקולוגיים היא לאפשר קיום של אוכלוסיות גדולות יחסית המחליפות מידע גנטי ביניהן וזאת ע"י שמירת רצף שטחים פתוחים המאפשרים תנועה חופשית של בעלי החיים. צורך זה אינו נסתר מעיניהם של מקבלי ההחלטות ובימים אלו מתנהלים דיונים אחרונים בדבר אישורם של מרחבים ביוספריים בשפלת יהודה ובנחל שקמה. בנוסף למרחב ביוספרי שאושר בהר הכרמל. קיומם האקולוגי של מרחבים אלו תלוי לא מעט באשר יתרחש בחבל מיתר.תוכניות הבניה המדוברות בחבל יפגעו אנושות באוכלוסיות בעלי החיים המתקיימים בו ובאופן ישיר יפגעו במסדרונות האקולוגיים המדוברים. בניה זו ,בנוסף לגדר ההפרדה אשר נכפתה על תושבי המדינה,עלולה להוות את הפגיעה האקולוגית הקשה ביותר שידע האזור מאז קום המדינה.

גולשים שהתעניינו בנופי חבל יתיר בסכנה התעניינו גם ב:

מספרים, עובדות ושאלות.
למידע נוסף
ביחד עם התושבים:פרסנו והקמנו מערכת השקיה בשטח: השקיית דשא, עצים וערוגות ונטענו כ-35 עצי פרי בשטח הגינה. כמו כן, הקמנו ועדת איכות סביבה בעיריית קריית מלאכי.

למידע נוסף
עדכונים אחרונים
עמותת נגב בר קיימא
"נגב בר-קיימא" היא עמותה רשומה, שהוקמה בשנת 1998 מתוך הצורך בגיבוש עקרונות לתכנון ולפיתוח בר-קיימא בנגב ויישומם, דרך השפעה על מקבלי ההחלטות והציבור כולו.
גרסה להדפסה