פסולת רעילה בישראל

מספרים, עובדות ושאלות.
מספרים, עובדות ושאלות.
בישראל מיוצרת פסולת רעילה בכמות הרבה יותר גדולה מאשר המשרד לאיכות הסביבה מדווח.

על פי נתוני המשרד לשנת 2002 בדוח המסכם: "פינוי פסולת מסוכנת לשנת 2002" שהוכן על ידי האגף לחומרים מסוכנים במשרד לאיכות הסביבה, פונו בשנת 2002 בישראל 294.519 טון פסולת מסוכנת

מהם שונעו לרמת חובב (האתר היחיד בישראל לפינוי פסולת רעילה), 74,682 טון פסולת רעילה, הכוללת 35,865 טון פסולת אורגנית לשריפה וקרקעות מזוהמות 5,768 טון.
מה הדבר אומר?

א. רק 25% מכלל הפסולת הרעילה המיוצרת בישראל הגיעה לרמת חובב!.
ב. יותר מפי שניים מיכולתה של המשרפה לשרוף
ג. עדיין מצויים מאגרים שבהם 60,000 טון פסולת קבורה מיועדת לשריפה, מחלחלת לתת הקרקע.

יש לזכור כי המתקן לשרפת פסולת אורגנית, איננו מסוגל להתמודד עם יותר מ- 15-18 טון בשנה, בעוד שבהוראות התכנית נקבע כי על המתקן כי יש להפטר מדי שנה 5 טון פסולת אורגנית מהמאגרים הישנים.

ועוד מציין הדו"ח הנ"ל כי בשנת 2002 פינו 815 מפעלים ומוסדות לאתר לטיפול בפסולת רעילה ברמת חובב.
האם זו כל הפסולת הרעילה המצויה בישראל?

על פי הדו"ח השנתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2002, בישראל כ- 30,000
מפעלים המעסיקים מ- 10 עובדים ויותר, אם נמעיט ונציין שרק כ- 5,000 מפעלים עוסקים בחומרים רעילים, נבין את גודל הבעיה וזאת מלבד ענפי משק המייצרים מאות או אלפי טונות של פסולת רעילה/מזיקה ואינם נכללים כלל ברשימת יצרני הפסולת המופיעים בדו"ח המשרד. אלה מזהמים את מי התהום, הקרקע , הים והנחלים. ברשימה זו: עשרות אלפי עסקים קטנים כמו צורפות, מסגריות, נגריות, מכבסות, מעבדות שיניים, מעבדות צילום, בתי מרקחת, בתי עסק העוסקים במכירה או שימוש בחומרי הדברה, צבע, דבקים, מדללים וכד´ וכן המגזר החקלאי הכולל את חומרי ההדברה, אריזותיהם, ענף הרכב הכולל מוסכים, תחנות דלק, פחחיות (צבע, תרסיסים, מדללים), חשמליות וכד´.

צ.ה.ל ומשרד הביטחון, הם יצרני פסולת רעילה ולמשרד לאיכות הסביבה גישה מוגבלת אליהם למשל: סדנאות רכב, מפעלי תע"ש, מפעלי רכב, מטוסים וכד´. מעבדות ומתקני נשק וכד´ וזאת בלא המגזר הביתי, אשר כל משפחה ממוצעת בישראל מייצרת כ- 5 ק"ג פסולת ביתית רעילה בשנה, רק כמות זו מגיעה בממוצע לכ- 30,000 טון בשנה ואיננה נאספת בישראל, אלא מועברת יחד עם הפסולת הביתית לאתרי פסולת שאינם ערוכים לקלוט פסולת רעילה.

היכן כל הפסולת הזו?

האמצעים הקיימים היום לטיפול, אינם עונים על היקף הבעיה

א. דרוש סקר מעמיק ויסודי של כל כמות הפסולת הרעילה בישראל ולהיכן היא מסולקת.
ב. דרושים פתרונות נוספים לטיפול בכמויות הפסולת האורגנית הרעילה (60,000 טון מאגרים וייצור שנתי של 35,000 טון, בעוד שהמשרפה ברמת חובב אינה מסוגלת להתמודד עם כמות העולה על 18,000 טון בשנה)
ג. החברה לשירותי איכות הסביבה המתפעלת את האתר לפסולת רעילה, איננה מסוגלת לקלוט ולטפל בכל כמות הפסולת הרעילה המצויה בישראל, יש להקים אתר נוסף בצפון הארץ (רוב הפסולת המגיעה לאתר הארצי לפסולת רעילה היא מדרום הארץ, להיכן מגיעה הפסולת מהצפון?).

כל מי שמעוניין לתמוך בקמפיין הפסולת הרעילה, מוזמן לשלוח את כתובתו ואנו ניצור עמו קשר.

גולשים שהתעניינו בפסולת רעילה בישראל התעניינו גם ב:

מיום הקמתה ערכה וקידמה העמותה עשרות רבות של קורסים, השתלמויות וימי עיון בנושאי איכות הסביבה לתושבים בנגב.
למידע נוסף
ביחד עם התושבים:פרסנו והקמנו מערכת השקיה בשטח: השקיית דשא, עצים וערוגות ונטענו כ-35 עצי פרי בשטח הגינה. כמו כן, הקמנו ועדת איכות סביבה בעיריית קריית מלאכי.

למידע נוסף
בעקבות המצב הביטחוני עמותת נגב בר -קיימא מקיימת פעילות התנדבותית במקלטים
למידע נוסף
עדכונים אחרונים
עמותת נגב בר קיימא
"נגב בר-קיימא" היא עמותה רשומה, שהוקמה בשנת 1998 מתוך הצורך בגיבוש עקרונות לתכנון ולפיתוח בר-קיימא בנגב ויישומם, דרך השפעה על מקבלי ההחלטות והציבור כולו.
גרסה להדפסה